מחזה אבסורד, בו נחשף הקהל לשיאו של דיון משפטי המנתהל כנגד הדיכאון כלובש דמות אנושית. העלילה מתרחשת כאשר שני עורכי דין, ׳בר-טוק׳ ו׳קרן חיים׳, תובעים את הדיכאון ע“י הבאת עדים. העדה האחת היא משוררת בגיל השלישי שאיבדה קשר עם המציאות ומתקשרת אך ורק דרך מילות שירה גבוהה ומליצית. העד השני הינו מאור ענו, ספורטאי לשעבר המאושפז הלוך וחזור בבתי חולים לחולי נפש. מחד, טיעון עיקרי מטעם התביעה כנגד הדיכאון, כי אשם הוא, וזאת מכיוון שתוקף את קורבנותיו במזיד. מאידך, הדיכאון המייצג את עצמו סנגוריה, טוען לחפותו, משום הסיבה כי האדם הוא זה שעושה בו שימוש שגוי ומביא אותו על עצמו. במהלך דיוני המשפט, נחשף הקהל למפגש הדיכאון עם הדמויות ואת דרכי ההתמודדות של כל אחד אל מולו. המשפט מנוהל בידי שופטת צעירה וכמנחת שעשועון, כשהיא פונה אל הקהל בתפקיד חבר מושבעים, להגיע להכרעה האם הדיכאון זכאי או אשם, כאשר הכרעת הדין מוכרזת על פי ספירת קולות הרוב של הקהל.