כינור דוד לא יהיה מאושר ממני,
אם פלאי הטבע יחברו אותך ואת אהובך,
תחת ענני שלג בסמטים בקרייה.
המנון מקראי לא יהיה מנוסח יותר ממני,
אם מרגליות מפעימות יתנוססו על קסמי חופה טרייה.
וכשדמדומי שיכר מארמונות ורונה,
יביטו על היופי הגלום באישה קסומה אחת,
את תטוסי בין האיים הטרופיים של חלומותייך הכמוסים,
ותביטי אל האופק המשורר של המבט.
כינור דויד לא יהיה מתוזמר ממני,
אם בינת השמיים תמתג אותך ואת אהובך,
בשדה הכסמין מאחד הכוכבים.
וגם תופי המשלט ממעלות האולימפוס,
לא ימחישו בשורתם יותר טוב מקולי,
כשאשורר אהבתך על זוהר הקלידים.